תערוכות מתחלפות

אמני גלריה אגריפס 12 במחווה למשה קסטל

לרגל חגיגת העשור למוזיאון הצייר משה קסטל

משתתפים: דורון אדר | מקס אפשטיין | לנה זידל | עודד זידל

גבי יאיר | מזל כרמון | שרה נינה מרידור | בן סיימון | רינה פלד
בתיה רוזנק | רות שרייבר

​

פתיחת התערוכה: יום שישי 30.07.21

אוצרות: אסנת שפירא, לנה זידל

​

פרויקט המחווה למשה קסטל נוצר משיתוף פעולה בין גלריה אגריפס 12 לבין מוזיאון הצייר משה קסטל והניב דיאלוג חזותי עשיר ומרתק. הגלריה על שלל אמניה, יצרה שיח אסתטי המחדד את ההתבוננות עליהם עצמם וכן משקף את השפה הייחודית של משה קסטל. כאוצרת המוזיאון ,נחשפתי תוך כדי הפרויקט, למרכיבים ביצירתו של משה קסטל שהתגלו כרלוונטיים עבור אמנים עכשווים אלו. הפרויקט העמיק את ההיכרות עם אמני הגלריה. מהלך זה הביא להתגבשות פרויקט יוצא דופן, בו קבוצת אמנים הטרוגנית עורכת דיאלוג עם אמן בודד, שזכה למעמד חשוב בהיסטוריוגרפיה של שדה האמנות הישראלי, משנות העשרים ועד לשנות השבעים של המאה הקודמת.
בכך, מוזיאון הצייר משה קסטל מתכבד להרים תרומה משותפת לשדה אמנות מקומי ותוסס זה. אנו מקווים לתרום להתחדשות ולריענון המבט, השיח והמחקר על אמן בכיר וחשוב זה בתולדות האמנות המקומית, היהודית והבינלאומית.

​

לצפייה בהזמנה >>

מסילות | אלה בישבסקי | לרה ברשטיין | סווטלנה אוסטרובסקי

מיכאל יחילביץ' | בוריס קרפלוב | מיכאל מורגנשטרן
יוליה סגל | יוליה שולמן | לאה זרמבו

פתיחת התערוכה: יום שני 21.06.2021 נעילת התערוכה: 13.07.2021

אוצר התערוכה: מיכאל יחילביץ'
 

תערוכה של קבוצת מסילות הינה בבחירת סגירת מעגל של 30 שנה בארץ
אמני המעגל רכשו השכלה אקדמית במוסדות אקדמיים ברוסיה, אך את הציור למדו בצורה בלתי פורמלית אצל אומנים לא רשמיים.
היא הייתה ביטוי עוצמתי בשפה שונה מריאליזים הסוציאליסטי שפשה אז בברית המועצות. הם פיתחו שפה של העברת רעיונות ללא צורך בהסברים ולעיתים בקריצה. בעיקר תפישת האומנים את אומנתם הייתה כשליחות ולא כמוצר צריכה. הם נתפסו על ידי הברנג'ה המקומית בארץ כמיושנים והמליצו בפניהם להתערות במילייה התל אביבית קרובים לעיתונאים ופרסומאיים. כביטוי לתחייתם של אומני המעגל, מגוריהם נבחרו על פי תפישתם האידיולוגית רובם בשטחים. הקבוצה ערכה מספר תערוכות בישראל, גרמניה, איטליה, צרפת ורוסיה.

​

​

​

לצפייה בהזמנה >>

חללים | איתי רון-גלבע

פתיחת התערוכה: יום שני 12.04.2021 נעילת התערוכה: 25.04.2021

יוזמת: נחמה ציון
 

תערוכה לזכר 14 נופלים בלכתם מאתנו השאירו משפחות, ילדים וחברים והשאירו את צל הזיכרון.
14 דיוקנאות של נשים וגברים, כולם חללי צה"ל. החללים הופכים למשפחה, בכאב שלנו אנחנו מתחברים ומתקרבים, הדיוקנאות עשויים מחוט ברזל דק, רוב העבודה היא החללים הריקים בין קו לקו. 

​

לצפייה בהזמנה >>

האחר | תערוכת מיצב - גילה שטיין

פתיחת התערוכה: יום שישי 6/3/2020 בשעה 10:30

נעילת התערוכה: 20/6/2020

אוצרת: דריה קאופמן
 

הגירה ומשברי פליטים הן תופעות המאפיינות את הזמן בו אנו חיים. התערוכה של האמנית גילה שטיין עוסקת בגלי ההגירה שהגיעו לישראל, ובעיקר בניסיון שנעשה בראשית קיומה של המדינה לייצר "כור היתוך". המיצב מבקש להדהד חלק מההשפעה הפיזית והנפשית שחוללה אצל העולים הדרישה והציפייה לממש את "מיזוג הגלויות" וליצור קהילה אחת בעלת מאפיינים דומים.
שטיין מפסלת בבטון ראשים בעלי תווי פנים אנונימיים. הפנים מקבלות זהות ספציפית עם הקרנת צילומי פורטרט של עולים שהתקבצו מגלויות שונות. המיצב הפיסולי מבקש להאיר את המציאות הסבוכה שלאחר הגירה למקום חדש. בין היתר, האמנית מציבה כשני תריסרים של פסלי פנים על עמודי ברזל חלוד אשר שיני הזמן ניכרות בו. הפנים זהות, חסרות אפיון או הבעה, נדמות כמו השילו את ייחודן מעל עצמן. גם הגוף החלוד משדר אובדן - התפוררותו של המוכר והידוע. יש בבחירה אסתטית זו כדי להעיד על שלב ביניים של איבוד הזהות הקודמת, טרם קבלת הזהות החדשה.
המיצב "האחר" של האמנית גילה שטיין משלב פיסול, צילום, וידאו וסאונד. הוא פועל על מלוא חושיהם של המבקרים בתערוכה: צליל, מראה ומגע. יש בכך כדי לרמוז לצופים עד כמה פליטוּת והגירה הן חוויות מטלטלות ומשנות חיים. בין אם ההגירה נעשתה מתוך אילוץ ובין אם מבחירה, הטראומה של ההגירה לא פוסחת על איש: השפה במקום החדש היא בעלת טעם ומרקם שונה, צלילי התרבות החדשה מתדפקים על עור התוף בקצב לא מוכר, המראות מסנוורים את רשתית העין הרגילה לנופים אחרים ולכל אלה מתווסף הצורך להתערות בחברה שלא תמיד פותחת זרועותיה ומקבלת את האחר.
בכניסה לחלל, הצופים עוברים במעבר צר וחשוך. מתוך הקיר מזדקרות ידיים מפוסלות המצביעות על הצופים באצבע מאשימה. הידיים משמשות כמטפורה כפולה: אלו ידיהם של מי שזה מקרוב באו ארצה. הידיים פונות בטרוניה כלפי הוותיקים על אי קבלתם של המהגרים לחיקה של חברה בישראל, ומצביעות על העדר שוויון הזדמנויות, על שנאת הזר ואי סובלנות כלפי האחר. עשרות ידיים נוספות מוצבות על קיר שלם באולם התצוגה, ומייצגות את הקהילה הוותיקה שמוכיחה את המהגרים על כך ששינו את הצביון החברתי המוכר, על שהם מסתגרים במסורותיהם הקדומות ומתקשים להתערות בחברה הקיימת .

גילה שטיין היא אמנית רב תחומית הפועלת במגוון מדיומים זה חמישה עשורים. מאז 1985 היא הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות, ביניהן, במוזיאון התנ"ך בתל-אביב, במוזיאון קסטל במעלה אדומים וכן בתערוכות בניו יורק, בלונדון, בפריז, בליסבון, בוונציה, באיסטנבול ובאנקרה בקרקאס ועוד.

עריכת וידאו וסאונד: אמיר ראג'פורקר
בינוי והקמה: גילי נתן

​

לצפייה בהזמנה >>